top of page

"מציאות נעלמת "

מציאות משתנה, בחלקה נעלמת, משנה את פניה ולובשת צורה חדשה. שנת 2020 וגם זו שבאה בעקבותיה יוצרות כאן משהו חדש. תרבות חדשה מתהווה והישנה נעלמת. נראה שהמציאות מתאדה, חוזרת, מתאדה ושוב ושוב.

במידה מסוימת כולנו נעלמנו. הרצונות וההרגלים הפרטיים שלנו נדחקו וזזו לשוליים לטובת רצון הכלל. חלומות פרטיים נראו כלא אפשריים. ההסתכלות (על החיים? ) הפכה להיות אך ורק על כלל האוכלוסיה. כאילו הפכנו לגוש אחד חסר פרטים, וכשמסתכלים על עולם התרבות זה בולט עוד יותר. שחקנים, רקדנים, נגנים - כל אנשי הבמה ואלו שעובדים מאחורי הקלעים - נעלמו לביתם והפכו שקופים.

מתוך המחשבות והתחושות האישיות שלי בשנה האחרונה, מתוך הצורך שלי להוריד את הראש מתחת למים עד שהגל יעבור ומתוך תחושת ההיעלמות הפרטית שלי, בחרתי לתעד את אנשי הבמה בביתם הפרטי.

תודה לכל אחת ואחד מהאומנים שפתחו בפניי את ביתם ואת חייהם, תודה!

*לכל צילום מצורף סיפורו האישי של כל מצולם

*מומלץ לראות על מסך המחשב

נופר לוינגר
רקדנית, שחקנית ומורה למחול.
בוגרת האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, רקדה בלהקה הקיבוצית הצעירה, דה דה דאנס ולהקת פרסקו - יורם כרמי.
רקדה ושיחקה במחזות זמר בקאמרי ובהצגות סל תרבות של התאטרון הארצי לנוער, המדיטק ואורנה פורת.
מורה לתנועה ומחזות זמר בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין וכן מלמדת בסטודיות ומגמות מחול ברחבי הארץ.

בעקבות הקורונה, נהייתי מובטלת בפעם הראשונה בחיי מאז גיל 15.
התלחתי לעבוד כקופאית בסופר, כבייביסיטר, למדתי גרמנית בכוונה לעזוב את הארץ לברלין, הפכתי לפעילה מאוד במחאה בבלפור ובעקבות זאת התחלתי גם לתופף.

אני מתגעגעת לסאונד מחיאות הכפיים של הקהל, לאדרנלין, לימים שהתחילו ב 5 בבוקר בשתי הצגות, משם ליום שלם של ריצות לצילומים, לסדנה, לעוד הצגה בערב ולתחושת התשישות הנפלאה בסוף יום שכזה.

טל גנור

זמרת אופרה באופרה הישראלית. מאוד מתגעגעת לאנרגיה של המון אנשים יחד בזמן אמת. מאז הקורונה כל הפרויקטים הצטמצמו לכח אדם מינימלי, שזה מצד אחד מייצר הזדמנויות לפרוייקטים קאמריים מדליקים, אבל יש משהו בעוצמה של מאות אנשים שעובדים יחד על משהו. הפקת אופרה יכולה להגיע להתקהלות די גדולה - סולנים, מקהלה, תזמורת, ניצבים, רקדנים, תאורנים, מנהלות הצגה, צוות טכני, מלבישות.ים, מאפרות, פאניות.... כל ההתגייסות האדירה הזאת למופע אחד זה אנרגיות מטורפות....

ניתאי אוליבר יורן

רקדן - שחקן עצמאי. רקד בהולנד. בארץ רקד ושיחק בפרוייקטים עצמאיים, באופרה ובשיתוף עם תאטראות. בשנתיים האחרונות עובד באנסמבל "פרסקו" של יורם כרמי. במהלך הקורונה יצא לי לעבוד כשומר בסטודיו, לנקות אסלות, לנקות ולפנות זבל ועל הדרך לעסוק בסבלות של רכב אספנות. התחלתי ללמוד תקשורת מקרבת, כי אני מאמין שיש פה דרך שמכילה גם את הצרכים שלי וגם את של האחר, במקום ה"או או" שאנחנו כה רגילים אליו בין אנשים ובתוך עצמנו. מתגעגע לרגעים על הבמה שבהם הקסם נוצר ואנחנו מגלים אותם, כי יש תגובה אוטנטית מהקהל - ילדים ומבוגרים...

רותה קליימן

חצוצרנית, מוסיקאית, מפיקה. מופיעה שנים רבות עם הלהקה שלה חמישיית "צבעי-המוסיקה", וגם במופע יחיד - רק היא והחצוצרה. בנוסף, משתפת פעולה עם אומנים אחרים. במופעים שלה הכי מרגש אותה לגרום לאנשים "לעוף עם הצלילים" ולהרחיב את המודעות להקשבה. לדבריה- עולם המוסיקה הוא עולם שמזמין אותנו להרגיש מה שאנחנו רוצים. מתגעגעת לחזור קהל ולבמות.

רונה טולדנו

בת 30 מתל אביב. סטודנטית בשנה ג' בבית ספר למשחק. מחכה בכליון עיניים לפתיחת אולמות התרבות - לפני הקורונה הייתי בעיצומן של חזרות לקראת העלאת הפקות תאטרוניות במסגרת הלימודים. אך צערי, הכל נקטע עד להודעה חדשה. בחופשות מהלימודים התפרנסתי בעיקר מהצגות ילדים וחוגי תאטרון, אך לצערי השינויים לא הותירו ברירה, וכמו רבים כמוני ניסיתי למצוא עבודה בתחום שלי. כצפוי זה לא התאפשר ועל כן הפכתי להיות בייביסיטר של כמה ילדים ועשיתי כל מיני "חלטורות צד", מה שנקרא כדי להרוויח עוד כמה שקלים. אני הכי מתגעגעת להופעות חיות ולאנרגיה הזו שיש כשרואים או לחילופין - משחקים בלייב.

זיו הרפז

זיו הרפז, מוזיקאי. כבר יותר מחמישים שנה שהמוסיקה ואני הולכים יחד. זיו מנגן על בס, גיטרה תופים וקלידים. מנגן יוצר ומפיק מוזיקה. מתגעגע להופעות חיות. שם קורה הקסם במלוא כוחו, מחבר את הלבבות ומרים את הנשמות.

יונתן אלטר

מוזיקאי, מתופף, יוצר

מוזיקאי ומתופף 30 שנים. בשנים האחרונות מוכר מההרכבים הבינלאומיים, כגון The secret, AnnaRF, SHTUBY ,BEMET, Saints, הזמרת קמילה, בן רייזמן והרנדום דוגס ועוד פרוייקטים מוזיקליים רבים. נולד בתל אביב, שם החל את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון ובמגמת המוזיקה מחטיבת הביניים. כמו כן, היה פעיל מאוד במשך שנים בסצנה המקומית עד מעברו לתל אביב לאחר סיום השירות הצבאי. בעשור האחרון במרכז, עסק בכל אספקט מוזיקלי וכמנוע ראשי בהנעת הרכבים מוזיקליים רבים. בזכות פעילותו בסצנה התל אביבית והבין-לאומית, התפרסם יונתן כמתופף ייחודי בזכות יכולותיו על מערכת התופים ונוכחות הבמה הבלתי ניתנת להתעלמות. ניגון עוצמתי, מדויק וסוחף אשר מורגש מיד בכל ההרכב בור הוא מנגן. בשנים האחרונות התפנה אלטר גם ללמד בין סיבובי ההופעות הרבים בארץ ובחו"ל, והוא עושה זאת בצורה מודרנית בסטודיו משוכלל בדרום ת"א.

bottom of page